למדתי להכיר את הצמר כשגרתי בקיבוץ הרדוף ונשביתי בקיסמו .זהו חומר טבעי שמשמש את האנושות מקדמת הימים.
לאחר הגז היו דוחסים את סיבי הצמר לאריג דחוס בעבודה משותפת המאחדת את נשות הקהילה .
ריחו העז של הצמר משרה אוירה מרגיעה של נינוחות טבעית ,מרחב ותחושת שדות .את האריג היו לובשים או מגינים בו מפני הקור החודר.
כיום בעידן השפע לא משתמשים בצמר לצרכים בסיסיים.הוא משמש חומר ליצירה שופעת צבע,דמיון, וביטוי אישי ..
 ניתן ליצור בו כמעט כל רעיון  ואופיו  ומרקמו הטבעי והמיוחד נשמר .
אני יוצרת בצמר למעלה מעשור ומפסלת בו בהנאה חיות,דמויות,תיקים וכל העולה על דימיוני
ומלמדת ילדים ומבוגרים ליצור ולממש את  ליכולתם הטבעית באמצעותו.
מוזמנים גם אתם להתנסות .